“החיים הם בית ספר ילד שלי...״ אמרתי לו ברגע מתוק בחופש הגדול, ״ובית ספר זה לא החיים, אמא...״ הוא אמר לי בחוכמה המתוקה שלו, והוא ספר את השנים שנותרו לו: ״אם אני עולה לכיתה ו׳ אז כולל ו׳ נשארו לי שבע שנים״ מה אני אגיד לכם, התכוצ׳ץ לי הלב... ממש טובל בייאוש ומי יכול
אתם מבינים, גם אם אנחנו מלאי אהבה, סבלנות ורצון מטורף לנתינה, תמיד יהיה התלמיד/ה (הילד/ה) שיוציא אותנו מדעתנו השפויה. ישכיח מאיתנו ברגע אחד קטן את הסיבות לכך שבחרנו במקצוע הכי מבוקש והכי מאתגר במדינה! ואז עולות מחשבות כמו ; למה לעזאזל אנחנו צריכים את זה?! באמת שחסרים מקצועות נחשקים?! והנה אנחנו שם כבר שנים
נכון שיש ילדים שאוהבים לספר ולתאר ולהרחיב כששואלים אותם; ״איך היה בבית ספר היום?״ ויש ילדים (כמו שלי מהבית) שמסכמים במילה אחת בודדת ונחרצת; סבבה, נחמד, בס׳דר, משעמם, כייף... (עוד?) אז אני בתסכולי המצאתי המצאה גאונית (שממש עבדה לי ובטוחה שתעבוד גם לכם...) להמצאה קוראים; ״שלושה וזהו״ תופסת רגע שמתאים לו ולי ואומרת לו;
הם התנפלו על השניצלים (מתה עליהם שהם חוזרים רעבים) ואחרי שניצל וחצי העזתי לשאול; ״נו, איך היה בבית ספר היום?״ והמשכתי; ״בטוח היה משהו, לפחות אחד, ממש מיוחד״ (טריק נדוש, אבל תאמינו לי, עובד, עובד...) ראיתי ניצוץ בעיניים שלהם, לא כזה שרואים כל יום. והם התחילו לדבר במקהלה; - ״היא שמה לנו את השיר
בימים אלו אני יוצאת עם סדנאות חדשות להורים. ”כל מה שילד צריך זה מבוגר אחד שיאמין בו" הרב שלמה קרליבך סדנאות להורים אשר בבסיסן עומד הרעיון לפיו - גם הילד וגם ההורה נמצאים במרכז. הדגש בסדנאות הוא על מערכת היחסים בין הההורה לילד. כל אחד מהם צריך להיות מועצם כדי שהחיבור יהיה איכותי ומוצלח.
בימים אלו אני יוצאת עם סדנא חדשה למורים: "מורה מנצח" הסדנה מציעה שפה חדשה המושתתת על עשרה עיקרים, הדגש בבסדנה הוא על מערכות יחסים. על תקשורת מעצימה המבטיחה חיבור איכותי ומוצלח בין התלמיד למורה. כל אחד מהם צריך להיות מועצם כדי שהחיבור יהיה איכותי ומוצלח. בסדנה אתייחס לשיטה: 'מורה מנצח' הכוללת עשרה עיקרים השזורים
סיפור אישי שלי על מורה/מבוגר אשר עורר בי השראה והשפיע על חיי, זהו סיפור על כוח השפעה שיש לנו המבוגרים על ילדים. בעקבות ההשראה וההשפעה שלו עלי כתבתי ספר: "המורה שקרא לי בילבי" "המורה משפיע לדורות, לעולם לא ידע עד היכן השפעתו מגעת" הנרי ברוקס אדאמס "בילבי", הוא צעק לי במסדרון, ואני, בהתרגשות ובגאווה,
