נכון שיש ילדים שאוהבים לספר ולתאר ולהרחיב כששואלים אותם; 
״איך היה בבית ספר היום?״

ויש ילדים (כמו שלי מהבית)
שמסכמים במילה אחת בודדת ונחרצת;
סבבה, נחמד, בס׳דר, משעמם, כייף… (עוד?)

אז אני בתסכולי המצאתי המצאה גאונית (שממש עבדה לי ובטוחה שתעבוד גם לכם…)
להמצאה קוראים; ״שלושה וזהו״
תופסת רגע שמתאים לו ולי ואומרת לו; רק שלושה דברים אני רוצה לשמוע, שלושה וזהו… לא יותר!
(ממש באסרטיביות וכך הוא יודע שיש התחלה וסוף ואין חפירות מתמשכות, וזה מרגיע אותו, והאמת שגם אותי)
ושם הוא יכול לספר על שיעורים, חברים, צחוקים, דברים מעצבנים,
על דבר אחד חדש שלמד היום, על ההפסקות, משחקים, מורים, מכות, צעקות, מה שבא לו… רק שיבחר…
והוא שלא אוהב להאריך במילים, מקפיד על שלושה דברים בדיוק ולא אחד יותר, חלילה!!!
ועולם שלם נפתח בפניייי… ובפניו…❤️
בספר שלי; ״המורה שקרא לי בילבי״ יש המון רעיונות לתקשורת טובה עם ילדים…
אשר יובילו אתכם לאינסוף רעיונות משלכם, החבויים באונה הימנית שלכם.
זה כל כך בידינו לשפר, להעשיר ולשנות את התקשורת עם הילדים שלנו…
מיכל לרקין –
תקשורת יצירתית ומעצימה בין מבוגרים לילדים️